החלטה בתיק ע"ח 31996-03-14

ההליך:

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת דלית שרון-גרין) מיום 18.2.14, בבקשה שהוגשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") במסגרת ת"פ 55352-12-12 לפיה דחתה את בקשת העוררת למסור לעיונה העתק מכל התלונות ותיקי החקירה בשבע השנים האחרונות, שנסגרו או נגנזו מחוסר עניין לציבור, באותן נסיבות.

2.         כנגד העוררת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של שיבוש או הפרעה למחשב (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 2 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; חדירה למחשב (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 4 לחוק המחשבים; חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים; התחזות כאדם אחר (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; פגיעה בפרטיות (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 2(11) ו- 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

3.         מן המפורט בכתב האישום, עולה כי בתאריכים 15- 17 בחודש יולי 2012 פרצה העוררת לתיבת הדואר האלקטרוני של המתלוננת, השתמשה בה והחליפה בה את הסיסמא תוך שהיא מתחזה למתלוננת. העוררת אף פרסמה תוכן שיחותיה האישיות והאינטימיות של המתלוננת עם אחרים, בדף הפייסבוק הגלוי של המתלוננת.

4. העוררת הגישה לבית המשפט קמא בקשה להורות למשיבה להעביר לידיה העתקים מתלונות ותיקי חקירה הדומים לנסיבות שבכתב האישום, ואשר נסגרו או נגנזו מחוסר עניין לציבור. זאת, כדי לבחון את האפשרות להעלות טענה מקדמית בדבר אכיפה בררנית.

5. בית המשפט קמא דחה את הבקשה בקבעו כי החומר המבוקש אינו מהווה חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ. עוד נקבע כי העוררת לא הרימה את הנטל הדרוש לביסוס הבקשה הואיל ולא הצביעה על ראשית ראיה למקרים בהם לא הוגש כתב אישום. כן נקבע כי מעשי העוררת מהווים רצף של אירועים ומעשים המהווים בסיס לעבירות שיוחסו לה.

            על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

טענות הצדדים:

6. לטענת ב"כ העוררת הנתונים המבוקשים כחומר חקירה הם רלוונטיים להגנתה של העותרת ולטענות מתחום המשפט המנהלי שבכוונתה לטעון. בפסיקה מהשנים האחרונות הוכרה הזכות לקבל נתונים שיעזרו לבסס טענות מתחום המשפט המנהלי (עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' אליצור סגל).

7. עוד לטענת ב"כ העוררת, שגה בית המשפט קמא עת קבע כי החומר המבוקש אינו חומר חקירה. פסיקה של בתי המשפט השונים מלמדת כי בתי המשפט אישרו בקשות ההגנה לקבל את חומר החקירה המבוקש במסגרת סעיף 74 לחסד"פ.

8. ב"כ העוררת הוסיף וטען כי שגה בית המשפט קמא, בקביעתו כי העוררת לא עמדה בנטל הראייתי הנדרש כראשית ראיה מקום בו העוררת לא הצביעה על מקרים אחרים בהם לא הוגש כתב אישום. מהות הבקשה לעיון בתלונות ובתיקי חקירה נועדה לאפשר לעוררת לבחון אם יש מקום להעלאת טענה מקדמית בדבר אכיפה בררנית אם לאו, כחלק מהגנתה.

9.  מנגד, סבורה המשיבה כי החומר המבוקש על ידי ב"כ העוררת אינו חומר חקירה במובן סעיף 74 לחסד"פ, וכי סעיף זה אינו האכסניה המתאימה לדיון בבקשה, שנועדה לקבלת מידע בעניינם של חשודים בתיקים אחרים, שאינו קשור לעניינה של העוררת. נטען עוד, כי סעיף 74 לא נועד לעריכת "מסע דיג" אחר נתונים שיכולים אולי לבסס טענה מקדמית. החומר המבוקש אינו מתאים להגדרת חומר לגביו נקבע בפסיקה כי יש לראותו כחומר חקירה. בנוסף, טענה כי יש בחשיפת החומר המבוקש כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.

10. עוד טענה המשיבה כי הקביעה לפיה החומר המבוקש הוא חומר חקירה, מטילה נטל כבד ובלתי מוצדק על התביעה ועל האינטרס הציבורי ותישא עמה השלכות רוחב משמעותיות, בין היתר, ריבוי הליכי ביניים בתיקים פליליים.

11. המשיבה הוסיפה וטענה כי כל עוד לא הציגה העוררת תשתית ראייתית ראשונית, לא קמה לה זכות לקבל מידע ביחס לתיקים אחרים.

12. המשיבה טוענת כי באמצעות חיפוש במאגר מידע משפטי ניתן למצוא מקרים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות דומות. תוצאות החיפוש הוצגו בפני בית המשפט קמא.

13. לבסוף, טוענת המשיבה כי למבקשת פתוחה הדרך לפנות בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בטיעוני הצדדים, בפסיקה שהוצגה בפניי ובמסמכים מושא הערר, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי.

א.         זכות העיון בחומר חקירה-כללי: